To the English website
English
לאתר בעברית
עברית
אריחי קרמיקה וזכוכית מיוחדים, מצוירים
בתי כנסת- עיצוב וביצוע עבודות אמנותיות
ויטראז'ים וחלונות מצוירים לבתי כנסת, בתים פרטיים
אריחים מיוחדים, מעוטרים, מחולקים
עבודות יודאיקה מיוחדות עבודת יד, קרמיקה וזכוכית
יישומי מטבחים, אמבטיה, שירותים, דלתות וחלונות
סדנאות זכוכית פיוזינג מיוחדות וציור על זכוכית לכולם בכפר יונה
שלטי קרמיקה וזכוכית אמנותיים
פרוייקטים מיוחדים, שיא גינס, שולחנות מצוירים
עיצוב קיר פסיפס 40 מטר עם כל בית ספר אורט עש נתן אלתרמן
עיצוב וביצוע אנדרטת בית ליד שרה קונפורטי
הנצחות ומצבות ליקיריכם ואפשרויות בזכוכית, בקרמיקה מצויירת, בפיסול, בבית הכנסת או בטבע
ציורי קיר
תכשיטים עבודת יד
הסטודיו שלי
הגינה של שרה קונפורטי
תרומה לקהילה
ראשי >> בתי כנסת- עיצוב וביצוע עבודות אמנותיות >> תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו

| עיצוב וביצוע יב שבטים מסביב לארון הקודש- קרית הישיבה בית אל   |  הנצחה בבית כנסת ניצנה - עץ החיים, ציור על זכוכית   |  עיצוב ארון הקודש בבית כנסת בסגנון תימן   |  עיצוב וביצוע 12 שבטים ושבעת המינים בית הכנסת סגנון מרוקו - ישמח ישראל בבית אל, ציור על זכוכית   |  שבעת המינים - ציור על זכוכית חלונות בית הכנסת אש קודש   |  ויטראז'ים וחלונות אומנותיים לבתי כנסת, למבנים ציבוריים ולבתים פרטיים   |  עיצוב היכל, ארון הקודש, ויטראז' חלון רוזטה, בית הכנסת ליהדות מרוקו   |  דלתות זכוכית מצויירות בנושא ירושלים - דלתות הפרדה מיוחדות בין אולמות התפילה- בית כנסת מורשת אבות נתניה   |  זכוכיות פיוזינג מצויירות בזהב שיצרתי ועיצבתי ל2 ארונות קודש חדשים לעיריית תל אביב ל2 בתי כנסת חדשים   |  עיצוב ארון קודש לבית הכנסת יהדות טוניס   |  עיצוב חלון רוזטה- ויטראז בסגנון מרוקאי   |  ויטראז'ים בתקרת בית הכנסת התוניסאי בעכו   |  עיצוב וביצוע י"ב שבטים בסגנון מרוקו, בית הכנסת של הבאבא סאלי בפלורידה   |  יב השבטים - ציור על זכוכית לבית כנסת בסגנון טוניס בבאר שבע   |  12 שבטים בסגנון תימן בבית כנסת חדש מורשת אבות בנתניה   |  12 שבטים, ציור על זכוכית דמוי ויטראז   |  עיצוב דלת כניסה לבית כנסת   |  עיצוב וביצוע בימת תפילה בסגנון תימן מורשת אבות   |  18 חלונות מצוירים בנושא ירושלים לבית הכנסת בהר חומה בירושלים   |  קיר אמנותי, לוחות תפילה אמנותיים   |  קיר אמנותי מיוחד לבית כנסת, יהוד   |  ויטראז 7 המינים בעזרת נשים בבית כנסת שערי ציון בסגנון תימן באליכין   |  אריחים מצוירים לבית הכנסת ליהדות תוניס   |  עיצוב תיבת חזן בסגנון מרוקאי   |   עיצוב וציור פרוכת ייחודית ל ארון הקודש של עיריית תל אביב   |  עיצוב ויטראז' - זכוכיות פיוזינג מצוירות בזהב ל ארון הקודש - עיריית תל - אביב   |  עיצוב ויטראז' קלאסי לחלון בית כנסת בסגנון מרוקו של הרב פינטו בניו יורק   |  יב שבטים- 12 ויטראז'ים שתכננתי לבית הכנסת בסגנון מרוקו   |  ויטראז ספר תורה בתקרת בית כנסת תימני בירושלים 20 מטר   |  א?נ??א ב??כ?ח? - עיצוב לוח תפילה בסגנון מרוקו לארון הקודש בבית הכנסת בפלורידה   |  הנצחה על שם הורי משפחה על תרומת ארון הקודש לבית הכנסת   |  7 המינים- ציור על זכוכית - בית הכנסת בסגנון תימן תפארת ישראל ברמת גן   |  דלת כניסה לבית הכנסת בסגנון תימן מורשת אבות   |  עיצוב וביצוע פרוכת בסגנון תימן   |  עיצוב וציור 12 שבטים על בדים שונים ויצירת דגלים בנושא שבטי ישראל   |  מטפחת תימנית לספר תורה שיצרתי ועיצבתי   |  עיצוב ויטראז' עגול בארון הקודש, ראשון לציון   |  עיצוב ובצוע תיבת חזן, במה בסגנון תוניס   |  פרוכת אמנותית, עבודת יד   |  12 השבטים בית הכנסת בקרני שומרון   |  עיצוב ויטראז'ים לעזרת נשים - בית הכנסת סגנון יהדות תימן   |  ויטראז'ים 7 המינים לעזרת נשים, מעקה, מחיצה לבית כנסת בסגנון מעורב   |  הכסא של אליהו, ריהוט מיוחד לבית הכנסת   |  לוחות ברכה, מודים, עבודת יד   |  ירושלים, מגדל דוד, עיצוב קיר אמנותי לבית כנסת   |  ויטראז'ים בעזרת נשים, בית הכנסת בסגנון הודו   |  שויתי ה לנגדי תמיד - עיצוב עבודת יד   |  ירושלים, קבר רחל, עיצוב וביצוע קיר אמנותי לבית כנסת   |  כתר תורה בסגנון מרוקו עבודת יד לארון קודש בפלורידה - עיצוב וביצוע   |  תיבת חזן, בימה- בית כנסת בסגנון ספרדי ומרוקאי   |  תכנון, עיצוב יצירת ארון קודש אמנותי לבית הכנסת, בסגנון תוניס   |  עיצוב חזית מבנה בית הכנסת מורשת אבות בנתניה   |  תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו   |  כיסוי עבודת יד לתיבת חזן   |  עיצוב ויטראז'ים בית הכנסת התוניסאי בעכו   |  

 עזרת הנשים עזרת הנשים הייתה קיימת עוד מימי בית המקדש השני. עזרת הנשים הוא מקום בבית הכנסת אשר נועד לנשים המגיעות לבית הכנסת להתפלל. מקום זה נקרא עזרת נשים והוא נמצא בנפרד  מעזרת הגברים. עזרת הנשים בדרך כלל ממוקמת בקומה ... קרא הכל
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 1
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 1
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 2
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 2
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 3
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 3
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 4
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 4
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 5
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 5
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 6
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 6
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 7
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 7
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 8
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 8
לחץ למידע נוסף »
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 9
תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו 9
לחץ למידע נוסף »


 עזרת הנשים

עזרת הנשים הייתה קיימת עוד מימי בית המקדש השני. עזרת הנשים הוא מקום בבית הכנסת אשר נועד לנשים המגיעות לבית הכנסת להתפלל. מקום זה נקרא עזרת נשים והוא נמצא בנפרד  מעזרת הגברים. עזרת הנשים בדרך כלל ממוקמת בקומה גבוהה יותר מקומת עזרת הגברים. לעיתים המיקום הוא באותה קומה אך ההפרדה נעשית על ידי מחיצה או על ידי וילון, וזאת על מנת למנוע בזמן התפילה עירוב בין הנשים לבין הגברים. עד למאה ה-19 הקימו בתי כנסת לנשים בלבד, בהם הייתה חזנית שניהלה את התפילה בשפה העברית או ביידיש.

בעת  החדשה, בעוקבות השכלתן של הנשים ועידוד הרבנים בהתעוררות הדתית של הנשים, הקימו את עזרת הנשים בתוך בתי הכנסת של הגברים אך הקפידו מאד על הפרדה מוחלטת

היו ויכוחים לא מעטים בנוגע לגובה המחיצה בין עזרת הגברים לבין עזרת הנשים במשך השנים. הייתה דעה שגובה המחיצה צריכה להגיע לגובה כתפי הנשים, מכיוון שמטרת ההפרדה נבעה מרעיון מניעת הערבוב בין הנשים לבין הגברים, ולפיכך הספיקה מבחינתם מכשול פיזי כפי שהיה נהוג בבית המקדש.  רבנים אחרים שהיו מחמירים יותר דרשו שהמחיצה תעבור את גובה ראשי הנשים, וזאת על מנת למנוע מהגברים להסתכל בנשים בשעת התפילה. הבדלים בגישות מחמירות יותר או פחות קשורות אף הן למחיצות שקופות או חצי אטומות בעזרת הנשים.

בתקופה העתיקה נשים לא נהגו לבוא לבית הכנסת ולכן לא הייתה עזרת נשים בבתי הכנסת. לאחר חורבן הבית – בבתי הכנסת הראשונים שנוסדו, לא ייחדו מקום מיוחד לנשים היות והיו פטורות מתפילה בציבור. במשך הזמן החלו להקצות לנשים את "עזרת הנשים" כדי שיוכלו להתפלל יחד עם הגברים.

עזרת הנשים בנויה בדרך כלל עם כניסה נפרדת, עשויה על פי רוב בצורת יציע או גזוזטרה, אשר מקיפים את בית הכנסת מצד צפון ודרום, על פי רוב עזרת הנשים בנויה בצד המערבי של בית הכנסת.

בקטגוריה של עזרת הנשים תוכלו לראות סקיצות ותכנונים של עזרת נשים שהכנתי עבור בית כנסת בסגנון מרוקאי, אשר  עיקר מאמציי היה לשים דגש על הסגנון הספרדי-מזרחי אשר הושפע מאוד מהסגנון המוסלמי ואשר לפיו נהגו לבנות בתי כנסת ומבנים בכלל גם בארצות צפון אפריקה כמו תוניס ומרוקו וכן בספרד ופורטוגל בעיקר.

 בתי כנסת ויודאיקה: האמנית שרה קונפורטי, מעצבת, מתכננת ומייצרת עבודות אמנות לבתי כנסת. עיצוביה של שרה עבור בית הכנסת כוללים עיצוב עבור ארון קודש לבית כנסת, עיצוב וביצוע תיבה לבית כנסת, תכנון וביצוע ויטראגים לחלונות בית כנסת, תכנון, עיצוב וביצוע ציור על פרוכת לבית הכנסת , לארון הקודש, עיצוב וביצוע כיסוי לתיבת חזן. שרה עובדת גם בשיתוף עם אדריכלים ומעצבים ומבצעת גם עבודות מיוחדות בהזמנה לפי בקשה. הרקע האמנותי בא לידי ביטוי בעבודותיה של שרה גם בעיצוביה עבור בית הכנסת. כל עבודה ועיצוב הופכים לעבודת אמנות ייחודית עם גוון אותנטי, המותאם לפי עדת המתפללים  ומוצאם, על מנת לשמר את מורשתם. שרה עובדת בשיתוף פעולה גם עם אדריכלים ומעצבים עבור בתי הכנסת. שרה קונפורטי מתכננת ומבצעת עבודות אמנותיות בזכוכית במגוון שיטות ובעיצובים מקוריים המותאמים לכל בית כנסת. כמו כן שרה מתכננת ומבצעת עבודות עיצוביות הקשורות לחיפוי תיבת החזן ועל ארון הקודש באריחים אמנותיים ובאריחים מצוירים. האריחים בעבודת יד של שרה קונפורטי עשויים מקרמיקה או מזכוכית או משילוב של קרמיקה וזכוכית יחדיו- בשיטה מקורית של שרה, אשר ייחודית בעולם.

 שרה קונפורטי מציעה עבודות אומנותיות לבתי הכנסת, שמטרתן להוסיף פאר והדר לבית הכנסת, להעשיר את בית הכנסת בצבע, אור ורוחניות. העיצוב, התכנון והביצוע  נעשים בתיאום מלא עם האנשים הקשורים לבית הכנסת כמו אדריכל או אדריכלית, תורם או תורמים, רב בית הכנסת, ועד בית הכנסת, הנהלת בית הכנסת, וכו. שרה מציעה זכוכית מצוירת או זכוכית אמנותית או שילוב של זכוכיות מצוירות עם זכוכיות אמנותיות בשיטת הפיוזינג המתאימים לחלונות בית הכנסת, לדלתות בית הכנסת, לארון קודש, לבימת תפילה, למחיצה בעזרת נשים, תקרה מוארת, שילוט מיוחד, אהילים מיוחדים, ברכת הלבנה ועוד..שרה ממליצה תמיד לבתי כנסת בבניה ליצור קשר בשלב תכנון החלונות כדי לחסוך בעלויות ולקבל יצירה מושלמת - טכנית ועיצובית. כמו כן, ניתן להתאים את מבנה החלון לתכנון ארון הקודש (חלון מרובע לחלון מעוגל עם קשת וכו. בתחום עיצוב פנים - פרט לחלונות ודלתות, עדיף לתכנן גם את ארון הקודש, הבימה ותיבת החזן מראש, בגלל החלטות של תוספות מיוחדות כמו עמודים מפוסלים או עמודים מצוירים. בעבודותיה של שרה קונפורטי, הקשורות לבית הכנסת, שרה מתבססת ונעזרת על פי רוב בסמלים ומוטיבים מהמסורת היהודית, מספר התנך ומהמורשת היהודית, אשר עשירים בתוכן איכותי מלא אור והארה. על עבודה מעבודות האמנות של שרה היא ייחודית ומקורית.

שרה יוצרת ויטראז'ים מיוחדים. לפני כשנה עיצבה ויצרה סידרת ויטראז'ים של שניים עשר השבטים שנוצרו במיוחד עבור ארון הקודש לבית הכנסת עמית. הויטראג'ים של שנים עשר השבטים צויירו בטכניקה מיוחדת, ובסגנון אוריינטלי התואם את תרבות מורשת יהדות תוניס. כדי להתאים את הויטראז'ים לסגנון המיוחד של יהדות תוניס השתמשה שרה קונפורטי בצבעים עם דגש רב בצבעים טורקיז, כחול ואדום. כל הויטראז'ים המדהימים צוירו בצורת קשת עגולה בחלקו העליון של הויטראז', ובהוספת עיטור מיוחד ומסוגנן בצבעי זהב וכסף כמסגרת לכל ויטראג'.

לאחרונה עובדת שרה קונפורטי על עיצוב  וציור חלון הרוזטה  עבור בית הכנסת   ליהדות מרוקו .   הרוזטה היא חלון עגול גדול ונקרא כך עקב דמיונו לשושנה (באנגלית: Rose Window). הרוזטות היו מאד אופייניות בעיקר לסגנון הגותי. גם בסגנונות מאוחרים יותר נהגו להשתמש בסגנון חלון זה אם כי לרוב ביתר פשטות. הרוזטה היא חלון בעל מסגרת אבן המכיל בתוכו ויטראז'ים היוצרים ביחד את צורת השושנה. הרוזטה מחולקת לצורות משניות - עיגולים קטנים יותר, פלחי המעגל, עלי כותרת וצורות שונות המזכירות תלתנים ועלים. בפנים המבנה, הרוזטה יוצרת (תלוי בשעה ביום) אפקט של אלומת אור רך וצבעוני החודר דרכה ומשרה אווירה של קדושה. האווירה שחלון רוזטה יוצר היא אווירה מיוחדת עם גוון "רוחני", המתאים להתייחדות המתפלל ולאווירת בית הכנסת.

בבצוע עבודת הרוזטה - בדרך כלל משתמשים בצורות גיאומטריות החוזרות על עצמן. אני השתמשתי הן בעיטורי ערבסקות במאפיין את הסגנון המזרחי העשיר, הן בצורות גיאומטריות שונות, האופייניות בעיקר לתרבות המרוקאית, והן באובייקטים מהיהדות בכלל כמו לוחות הברית, המנורה והמגן דוד, שיצרו מוטיב מעניין עקב השימוש בחזרה שוב ושוב מסביב למעגל החלון. בנוסף לכך השתמשתי גם בפסוקים מהתנך כאלמנט דקורטיבי, בגדלי אותיות שונות, בצבעי אותיות, בסגנון אותיות שונה ובמרווחים שונים שיצרו ערבסקות קישוטיות ומירקם מעניין ביותר. הצבעים שבחרתי היו בדרך כלל כחול, כחול טורקיז, טורקיז, ירקרק, כתום, אדום, הצבעים שאופייניים לסגנון המרוקאי.

הפסוקים שהשתמשתי ביצירתי ונכללו בפסוקי הרוזטה הם: כי שמש ומגן ה' אלהים

ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם ה'

ייראוך עם שמש

וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה

כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגויים

למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני ה' ואין עוד

ואוהביו כצאת השמש בגבורתו

כה אמר ה' צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש

יומם השמש לא יככה וירח בלילה

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל

מסביב למעגל החיצוני ביותר הוספתי גם את התפילה "אנא בכח" שהוא מן הטקסט המקובל ביותר גם בקמעות מזרחיים.

כפי שכתבתי בעבר, עבודת אמנות הקשורה לבית הכנסת, תמיד מלווה אצלי בהרגשה מיוחדת, אלא שהפעם הרגשתי זאת ברמות גבוהות מאד והעבודה לוותה אצלי בהתרגשות יתרה. בכל יום שהיה עובר והוספתי עוד מעגל ציורי ושטח הזכוכית המצוירת היה גדל, כן היתה גדלה שמחתי והנאתי מהתוצאה הנראית לעיין. ככל שהוספתי מוטיבים אורנמנטאליים- צמחיים, פסוקים עם אותיות באופי אורנמנטאלי- קאליגרפיה בצורה עיטורית, האופיינית לאמנות האסלאם בכלל- הלכה העבודה והתעשרה במוטיבים, בגווני צבעים, ובעושר הקומפוזיציה והעיבוד. גודל החלון כ-9 מ"ר איפשר לי להתבטא ולמצות את אמנותי במלוא אהבתי ומסירותי כאל עבודת קודש אמיתית. בעבודתי השתדלתי מאד לחקור את מסורת האמנות היהודית של יהדות מרוקו, אשר מאופיינת בעושר רב ולעיתים מפתיעה ועוצרת נשימה ביופייה המדהים. מבחינת קומפוזיציה השתמשתי בסגנון המזרחי המאופיין במסגרות, מסגרות. מסגרת אחת צוירה בדגם גיאומטרי, מסגרת  מעגלית אחרת צוירה בדגם ציורי ומסגרת מעגלית אחרת צוירה והכילה פסוקים אורנמנטאליים. בחלק מהרקע של השטח סביב לוחות הברית -ציירתי דגם גיאומטרי עדין מאד דמוי רשת ומנוקד. בשטחים אחרים הוספתי ערבסקות סגנוניות מעל לשטח הצבוע – שאופייני לכתב היד שלי בציור באמנות בכלל. במרכז החלון, הוספתי את המגן דוד – שהוא בעל משמעות דתית רבה. אלמנט זה מופיע גם בארבע פינות החלון – כאלמנט קישוטי-דקורטיבי והן כסמל דתי יהודי. בחלק משטחי הרוזטה ציירתי בסגנון המאופיין לי מציורי בשנים האחרונות, סגנון אותנטי – "אתני"-"מזרחי"- אשר נראית לעיתים כמפת תחרה, ואשר אופיינית גם לאמנות המרוקאית והן לאמנות האסלאם.

 

עיצוב אישי, ייחודי ומרגש, חדשנות, ובעיקר הרבה  א ה ב ה   ו נ ש מ ה

אמנות אינה מותרות. אמנות היא התזכורת לכולנו, בעבור מה אנו עמלים, בעבור מה אנחנו מתאמצים. כדברי פתגם סיני עתיק "שני מטבעות צריך האדם, האחד בשביל הלחם להישרדותו, והשני בעבור הפרח להחיותו". שרה קונפורטי מספקת לנו 'פרחים' רבים בחנות/סטודיו שלה ברעננה, אחוזה 125.

 שרה קונפורטי –, אמנית וותיקה ומוערכת בארץ ובעולם חושבת, אוכלת, שותה, חולמת ונושמת אמנות 24 שעות ביממה. בעבר הייתה אמנית (ציור, פיסול) שהציגה עשרות תערוכות בגלריות ומוזיאונים בארץ ובחו"ל "אמנות גבוהה". הבעיה היחידה הייתה – שעם כבוד אי אפשר היה ללכת למכולת. במחיר של  8,000 $ לעבודה, לא חיכו לה הקונים בתור (גם לא לאף אמן אחד בארץ).

 חלומה היה להפוך את עבודות האמנות שלה לעבודות ייחודיות, מרגשות, מותאמות לכל כיס,  ובהישג יד של כל אחד. ואכן הגשימה זאת. שרה החליפה את הבד הקונבנציונאלי ואת הנייר, לקרמיקה ולזכוכית, פיתחה טכניקות אישיות בצירוף חומרים אלו, הוסיפה הרבה אהבה ונשמה, ואז התגשם גם חלומה השני – לקוחות עומדים בתור לקנות עבודה של שרה קונפורטי.

 בסטודיו ברעננה, ניתן למצוא מבחר אדיר של סוגי מוצרים, בגדלים וצבעים שונים. הסטודיו מציע מלבד אריחים מקרמיקה וזכוכית, מזוזות וחמסה, ויטראגים, חלונות ודלתות מצוירות, כלי פסח, חנוכיות, תכשיטים ייחודיים, כיורים מצוירים,  פתרונות לעיצוב הבית בכל תקציב נתון, לשדרוג הרהיטים הקיימים וחדרי האמבט והמטבח. ניתן להזמין אריחי זכוכית וקרמיקה בכל גודל וצבע. כבר מבחוץ פוגשת העין בחגיגה של צבעים. מגוון אדיר של אריחי קרמיקה וזכוכית מצויירים בעבודת יד מעטרים את קירות החנות. האריחים עשויים בטכניקה ייחודית בעולם, אותה פיתחה שרה. אין שני אריחים זהים. המבקשים אחר דוגמאות ותכנונים ייחודיים למטבח, לאמבטיה, לחיפוי קירות ורצפה והאביזרים הנלווים, ימצאו את מבוקשם. האמירה הייחודית שזורה גם בכלי הבית, פריטי היודאיקה, ציורי הקיר ושלל המוצרים השונים לבית. עבודותיה הוצגו זה לא מכבר בתערוכה הגדולה בעולם שנערכה באורלנדו, פלורידה ונקנו עד הפריט האחרון. חברת דיסני אף הזמינה אותה להשתתף בפרוייקט חדש אותו היא יוזמת. לפני שנתיים הציגה בצ'רסיי, בולוניה-איטליה – התערוכה הבינלאומית הנחשבת ביותר, הסגורה ל-5 שנים מראש, , ולפני כשנה הציגה בלוס אנגלס בביתן המייצג את ישראל בחסות המכון הישראלי ליצוא. לו הייתם מבקרים בביתה, הייתם מתרשמים מן האפשרויות המגוונות של עבודתה. בחצר פזורים עשרות כדים מצויירים ופסלים. שער הכניסה מעוצב על פי תכנון מקורי שלה וכן דלתות וחלונות הבית. כל המעוניין להכניס אמירה אישית ומקורית לביתו יוכל לשלב את עבודתה הן בשלב התכנון של ביתו והן לבית שכבר קיים. המחירים שווים לכל נפש. בסטודיו ניתן להתרשם ממגוון העבודות שבעבר ביצעה, לרכוש פריטים ייחודיים ואף ללמוד ממגוון הטכניקות השונות, בסדנאות הנערכים במקום.

 התפיסה הכללית ביצירת המוצרים שלה היא חשיבה עתידנית. המוצרים – האריחים העשויים מקרמיקה ו/או מזכוכית או שילוב ביניהם, מוטיב המים חזק מאד. מים מסמלים טוהר, יופי, ניקיון, פשטות, אינסוף, רוגע, סמל שקרוב לכל אדם. כל אריח הוא תמונה בפני עצמה המשקפת עולם מלא. יופי ואמנות זה לא מותרות.

 " כל חיי הייתי אמנית יוצרת המציגה בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם, אך רק לעתים רחוקות מעיזים באמת אנשים להוציא סכומי כסף לרכישת עבודות אמנות בסכומים בינוניים ומעלה. כשהתחלתי לעסוק בתחום הקרמיקה והזכוכית האמנותית, החלטתי שכל עקרת בית תוכל להרשות לעצמה לרכוש אמנות- או אריח אמנותי לביתה במחיר

זעום או יותר, אך שישנה לה את כל מראה הקיר ואפילו החלל כולו. חלומי היה להפוך את האמנות למוצר יומיומי זמין, איכותי, ייחודי ובהישג יד של כל אדם. אפשר כן להתפשר על מספר האריחים או כמותם במקום להתפשר על איכותם. המלצתי לאנשים הרוכשים קרמיקה לחיפוי קירות, לרכוש קרמיקה זולה לשטח הכללי, להוזיל במידה  ניכרת את ההוצאה, ולשבץ בין האריחים , מספר אריחים ייחודים ויפהפיים, כך שהופכים את כל הקיר לקיר אמנותי. כל אדם יכול גם לבטא את טעמו האישי והאמנותי בבחירת סוג האריח, גודלו, צבעו והדוגמא שתהיה עליו. כך שהוא בעצם שותף לבניית החלל ועיצובו בביתו".

אדם שיש לו יופי הקרוב אליו – נעשה יפה יותר.

 באמצעות הקיר האדם מתרגם במדיום חזותי את תפיסתו הכללית. שרה בונה אריחים –אריחי בניין, אריחים לבניית הקיר. היא מדגישה את התפיסה שבעתיד המראה הכללי של הבנייה העתידנית תהיה מאד מתפשרת וסטנדרטית, ובאמצעות הפן האמנותי, ניתן להפוך כל משטח במגע קסם למשהו ייחודי, איכותי ושונה, שמעשיר ומייפה את האדם ואת החיים בכלל. כשאדם רואה עבודה שתכננה הוא תמיד מגיב "ואוהו, לא ראיתי אף פעם דבר כזה"..., נכון, הוא לא ראה, מכיוון שכל פריט מעשה ידיה, הוא פרי דמיונה, שאינו דומה לשום מוצר שהיה קודם לכן. נקודה נוספת חשובה לה היא– שכל מוצר או עבודה להיות תמיד יפים וטובים יותר מכל עבודה שנעשתה עד אותו יום.

 עבודתה בשנים האחרונות מתבססת על ייצור אריחי קרמיקה וזכוכית אמנותיים, עבודות יודאיקה ותכשיטי אופנה מקרמיקה וזכוכית. עבודתה כללה עד היום גם תכנון ועיצוב של מאות בתים, פרויקטים גדולים – כמו אנדרטת צומת בית ליד כולל תכנון סביבתי על 2.5 דונם ובגובה 30 מטר, קיר בשטח 280 מטר מצויר ומשולב בפיסול, גינון, מזרקות, דשא ובמגוון חמרים כמו עץ ופוליאסטר- 2002, קיר מצויר במגוון חמרים- 100 מטר – כפר ויתקין- 2003 ועוד.

 עיצוב, תכנון ועבודה עבור בתי כנסת – אהובים עליה במיוחד. לכל בית כנסת שרה קונפורטי  מקדישה תחילה עבודה מאומצת בלימוד מקיף על בתי הכנסת והסגנון שהיו נהוגים לפי ארץ המוצא של בית הכנסת המזמין את העבודה. בית הכנסת האחרון שעדיין לא סיימה את עבודתה שם, הוא "עמית- מורשת עולמית ליהדות תוניס". עו"ד אייל אורטל, גזבר עמותת עמית, הזמינה לתכנן את ארון הקודש ואת תיבת החזן. העבודה מומנה על ידו ועל ידי משפחתו לזכר אביו. תחילה השקיעה שרה את עצמה בלימוד ההיסטוריה של יהדות תוניס, מנהגיה ואפילו מאכליה. למדה איך נראו בתי הכנסת בתוניס, והצליחה להעביר את האווירה האוריינטלית ורוח הדברים לעבודותיה בעמית. כשחלק מהאנשים שמעו כי שרה מתכננת להקיף את התיבה בזכוכיות, נרתעו, היססו, התנגדו, התלבטו..."תיבת חזן מזכוכית – מי שמע?.....". כיום, תגובות המתפללים המגיעים למקום- "לא ראינו תיבה יפה מזו בעולם", ותגובות האנשים הגולשים באתר עמותת – עמית (כשצילומי תיבת החזן נמצאים שם) הם הסיפוק עבורה ומצדיקים את מאמציה.

  שרה למדה להכיר את האנשים ממוצא תוניס מקרוב ונדהמה. ללא ספק גזע מיוחד. אנשים משכמם ומעלה, ברובם בעלי השכלה גבוהה –כמו  גזבר עמותת עמית – עורך דין אייל אורטל, רואת חשבון העמותה, ורוניק אורטל, נשיא בית הכנסת – ד"ר שמעון הררי ועוד....אנשים צנועים עם לב עצום , אוהבי חיים, משוגעים לדבר, תורמים מזמנם וכיסם עבור רעיון – בית הכנסת – שגם מצליחים  לממשו (עדיין בשלבים), ואשר שוקדים לשמר את מנהגי יהדות תוניס ומורשתה. בית הכנסת מכיל את חיי האנשים ושמחותיהם. האנשים עורכים בתוך בית הכנסת את טכס החופה שלהם (גם אני נישאתי כסטודנטית בבית הכנסת של האוניברסיטה העברית בירושלים), את טכס הבר מצווה של הבן, טכס חתן שבת, ועוד. אפשר לחוש במקום את תפילות האנשים ותחנוניהם גם כשאין שם נפש חיה. שרה קונפורטי קיבלה כנתון חדר-תיבת חזן, בנוי מקירות בטון עם 2 פתחים. היא הקיפה את כל הקירות החיצוניים בזכוכיות מחוסמות ומצוירות כעבודת ויטראג, בסגנון אוריינטלי, ובטכניקות מעורבות בצירוף זכוכיות ששרפה בפיוזינג, פסיפס זהב וחומרים נוספים. עשרת הציורים הוקפו במסגרות עץ מהגוני מלא, ובין הקירות לבין הזכוכיות תכננה תאורה, המאירה את הציורים מאחוריהם. גם לאחר מאות עבודות ויטראגים, כשסיימו להתקין את עבודת הויטראגים מסביב לתיבה והאור דלק, התרגשה כמו ילדה קטנה, כאילו זו עבודתה הראשונה. כל ההשקעה העצומה בזמן, במאמץ פיזי של ציור על הרצפה על פני חודשים, במרוץ בלתי אנושי לעמוד בזמנים, נמחקו מול ההרגשה שאפפה אותה כשהביטה בעבודה שהקימה.

חלק ב' היה לתכנן את פנים התיבה. שרה החליטה לחפות את כל הקירות הפנימיים באריחים מצוירים- עבודת ידיה, בהשראת ציורים אשר היו בבתי הכנסת בתוניס לפני אלפי שנה. צבעי האריחים היו צריכים להתאים הן לצבעי הויטראגים החיצוניים והן לצבעים ששלטו בבתי הכנסת בתוניס- כחול, טורקיז-חום.

 "עשיתי זאת – הצלחתי להעביר מהרגשת הקדושה והנשגב השוררת בבית הכנסת לתוך עבודותיי", חשבה שרה.

המתכון הסודי של שרה – עבודה קודם כל עם הלב, הרגש, האינטואיציה ועם הרבה נשמה ולבסוף חשיבה ותכנון. היא צריכה להתחבר לנשוא עבודתה. ואז העבודה הופכת לחלק ממנה.  שרה אוהבת במיוחד לעבוד עם בתי כנסת. למרות שאינה דתייה, בהיכנסה לחלל בית הכנסת, היא לא נשארת אדישה. שוררת אווירה מיוחדת- אווירה של קדושה, של נשגבות, של כוח שאינו נמצא בשום מקום אחר, של מסורת ודת בני אלפי שנים של עם המתנהג גם אחרת בתוך בית הכנסת מאשר מחוצה לו.  ומעט מהרגשה זו שאפה להכיל בתוך עבודתה. ואכן הצליחה. אתה עומד משתאה מול עבודתה ונשאר ללא מילים.

 שרה הקפידה בתכנון התיבה עד לפרטים הקטנים ביותר. ציורי הויטראגים עזים וססגוניים מאוד,  כפי שמאפיין את צבעי העיצוב התוניסאי. הרבה מאוד כחול, טורקיז, אדום, כתום ירוק וחום. צבעוניות זו שולטת גם בצבעי האריחים המצוירים בתוך קירות התיבה. את מסגרות העץ סביב זכוכיות הויטראגים  בחרה מעץ מהגוני מלא, וכן את המעקה העליון הסובב את התיבה. הארון בתוך התיבה עשוי גם הוא מעץ מהגוני, וכהשלמה בחרה שרה פרקט דמוי מהגוני, בצבע תואם. שרה העדיפה את פרקט הלמינציה שעמיד יותר בשריטות ופחות פגיע מאשר פרקט העץ הטבעי, וכן משיקולי תקציב. את ידיות הארון בחרה לעשות במו ידיה, שילוב של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז.  גם את הפנלים הסובבים את פלטות הזכוכית סביב התיבה בחרה לעשות בעצמה – פסים של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז- טכניקה ייחודית בעולם ואישית של שרה. את מדרגות התיבה בחרה שרה לחפות בשטיח בצבע כחול, כתשובה לכחולים אשר בויטראגים ובציורי האריחים. את ספסל תיבת החזן בחרה לרפד בבד קטיפה כחול עז, המהווה גם הפרדה בין ציורי הטווסים מעל לספסל לבין ציורי הטווסים מתחתיו. הצבעים השולטים בתיבה – טורקיז-כחול וחום, המסמלים גם שמיים ואדמה- יקום.

 בכל אחד מציורי הויטראגים והאריחים כללה שרה את המוטיבים הנהוגים במסורת היהודית בבית הכנסת. ציורי הטווסים על גבי האריחים שעל חזית ספסל התיבה ומתחתיה, צוירו כמחווה לציור שמצאה מהמאה הרביעית לפנה"ס מרצפת בית הכנסת בנרו, תוניס בעלי כנף הם נושא מאד מרכזי בתרבויות רבות. לצפור בעלת כנפיים המתרוממת אל-על יש מעמד סמלי כקושרת בין שמיים לארץ – האלוהות והארץ – האדם. בכל מקום גיאוגרפי בו מתקיימת קהילה יהודית, ובתקופות היסטוריות שונות- הציפורים מקבלות גרסה שונה. בגלל האיסור "לא תעשה לך כל פסל ותמונה" – לציפור יש מעמד מיוחד, בניגוד לשאר בעלי החיים. הטווס היה נפוץ מאוד בתקופה ההלניסטית, מופיע בימי בית שני כמוטיב מרכזי בפסיפסים בבתי כנסת בארץ ובתפוצות. הטווס הוא מוטיב המביע   פאר והדר.   הטווס מתואר עם ציצית על ראשו וזנב מפואר. הדוכיפת (דמוי יונה) היה מצוי גם בפסיפסים של ארץ ישראל ובבית הכנסת בנרו שבטוניס במאות ה-5-6. "כציפורים עפות כן יגן ה' על עמו" (ישעיהו לא' 5). הטווס מסמל גם נצח. בכל הציורים כללה שרה קונפורטי צורות גיאומטריות וצמחים מסוגננים, שהם המוטיבים העיקריים לעיטור במסורת היהודית כמו:  התימורה – עלים וגזעים של עץ התמר "תימורה בין כרוב לכרוב" (יחזקאל מא' 18) – "כרובים ותימורים" (שם מ"א 25). שרה השתמשה במוטיב זה הן בציורי האריחים ליד הספסל (עץ התמר) והן בציורי הויטראגים – בשבעת המינים ועוד..

 השושן -  צורתו כפרח חבצלת "ועל ראש העמודים מעשה שושן" (מא' ז' 22).

ציץ -   קשוט צמחי – "ויוצא פרח ויצא ציץ" (במדבר   יז' 23)- "ועשית ציץ זהב טהור" (שמות כח' 36),

כפתור ופרח –  גביע, גבעול, כוס, כפתור, נצה, ניצן, פקע וציץ – " גביעה כפתוריה ופרחיה" – (שמות כ"ה 31 לז' 17)- במוטיב זה עשתה שרה שימוש מרובה בויטראג המנורה

 שושנת-רוזטה- השושן או השושנת מוזכרים במקרא בהקשרים שונים: השושן מוזכר בהקשר לבניית בית המקדש כשהוא מופיע בכותרת, על ראשי העמודים (מלכים א, ז 19). גם בשיר השירים מופיע השימוש הסמלי בשושנים. יש המייחסים לצורת השושנת את המשמעות של "מעגלי החיים". צורת השושנת עגולה ובתוכה מתפתחים מעגלים ודגמים רבים ומגוונים. מקורות השושנת הם הלניסטיים ונספגו לתרבות היהודית. השושנת מלווה את היהודים לאורך כל הדורות על גבי מנורות ועוד. שרה השתמשה במוטיב זה כמעט בכל אחד מציוריה בעמית.

כלי נגינה- שרה השתמשה גם במוטיב כלי הנגינה בויטראג  "תקעו בחודש שופר"

החצוצרה – החצוצרות היו מכלי המקדש והכוהנים בעיקר נהגו להריע בהם במועדים ובראשי חודש. משה הצטווה להכין 2 חצוצרות כסף: "עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה אחת תעשה אותם. והיו לך למקרא העדה למסע את המחנות" (במדבר י' 2).

השופר: -יש קשר בין שופר קרן וחצוצרה במקרא: "תקעו בשופר...חצוצרה ברמה" (הושע ה' 8). במעמד הר סיני נעשה שימוש בשופר. השופר מתקשר לתיאורי יום ה' (דב' א' 17) ומכריז על שיבת ציון (יש כ"ז 13). תקיעה בשופר מתקשרת לטקסי המלוכה (שמואל ב' ט"ו 10). בימינו מתקשר השופר לראש השנה וימים נוראים. השופר, המחתה וארבעת המינים הם מן המוטיבים הנפוצים ביותר בימי המשנה והתלמוד, הם צמודים למנורה. אלה הם סמלי תשרי הקשורים אל העלייה לרגל לבית המקדש.

כינור ונבל:- הנבל  מופיע כעיטור חפצי קודש. הנבל מתקשר לתיאורי שמחה והודיה לה', "אזמרה לך בכינור קדוש ישראל" (תהילים ע"א 22), דוד המלך מנגן בכינור לפני שאול לרומם את רוחו, בעת חנוכת חומות ירושלים בימי נחמיה מנגנים בכורות. "בנבל עשור זמרו לו" (תהילים ל"ג 2).

שימוש בטקסט- בכתב: -  הוא אחד המאפיינים של מסורת העיטור בתרבויות השונות, כגון האסלאם, הנצרות וכמובן היהדות. שרה נהגה להשתמש במוטיב זה עוד בעבודות האמנות שהציגה בתערוכות במוזיאונים ובגלריות ברחבי הארץ ובחו"ל- בעיקר בתערוכה מרחב נשמה תרבותי- המשלב את המשותף בין היהדות והאסלאם, השתמשה שרה בשיטת  ה"מיקרוגרפיה"- שימוש בכתב זעיר ליצירת מוטיב העיטור. שרה משלבת את הטקסט בתוך הקומפוזיציה של  הציור: בשורות ישרות, בקשתות, בעמודים ובעיגול. כמעט בכל ויטראג ניתן לראות את הכיתוב שהשתמשה בו, הן כנושא בויטראג והן לצורך האורנמנטיקה.

 עיטור קצבי: - בין המוטיב המרכזי בכל צור לבין הטקסט והשוליים נוהגת שרה להשתמש באורנמנטים קצביים כגון ערבסקות המוכרות ככתב ידה האישי שפיתחה העבודות האמנות שלה. לעיתים שרה משתמשת גם בעיטורים בעלי שריגים, זלזלות וקנוקנות, המתפתלים בתוך שטח הציור. המוטיבים הצמחיים המופיעים לפעמים כסמלים (הגפן ואגרטלי הפרחים), אך אז העיטור מוגדר בצורה ברורה וגדול יחסית. אין אצל שרה שטחים ריקים. המושג "פחד החלל" – השאיפה לכסות בעיטורים את  כל השטח – מאפיין את עבודותיה. שרה לא עוזבת את העבודה עד שאין מקום להוסיף עוד פסיק או נקודה. רק כשמיצתה את כל אפשרויותיה, והפכה והוסיפה מכל צד ומכל כיוון, היא מניחה את המכחול. נסו להוציא פרט זעיר מעבודותיה – ואז יתפוגג הקסם. כל דבר יושב במקום בהרמוניה,  בקומפוזיציה ובצבעוניות הגורמת לתמונה להיראות כמו...עבודה של שרה קונפורטי.

שבעת המינים: - משבעת המינים היו נוהגים להביא בכורים לבית המקדש. התורה משבחת בשבעת המינים את ארץ ישראל (דברים, ח 8):"ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. לכל אחד מהמוטיבים משמעות ייחודית.  הגפן מסמלת יין ושמחה, התמר מסמל את הצדיק, הרימון מסמל פריון, שפע וחכמה, והדגנים לחם ושובע. לסמלים אלו גם משמעויות נוספות כגון געגועים לארץ ישראל. בימינו משתמשים בסמלים אחו בעיקר בשבועות- חג הביכורים ובחג הקציר- בפסח.

המגן דוד:       המגן דוד הוא מוטיב עתיק יומין. יש המייחסים לסמל זה סגולות מאגיות- צורה סגורה שאינה נותנת לכוחות הרשע לחדור לתוכה. מגן דוד שייך ללאום וכן לדת היהודית, לכן נמצא אותו בבתי כנסת ובמוסדות לאומיים. מוטב זה נמצא גם בחגים הלאומיים שלנו.

כתר תורה:- כתר תורה הוא מוטיב המעטר חפצי קודש. ספר התורה קשור לשמחת תורה או לחג מתן תורה.  כתרי תורה נפוצו בכל רחבי אירופה במאות 18-19. הנוהג להשתמש ב- "כתר תורה"  כעיטור התפתח בתפוצות עם הופעת הכתר רמיצג בית מלכות, יתכן שבגלל צו מלכות, לדרישה מהיהודים להוסיף את דגם כתר השליט בתוך מקום הקדוש ליהודם: בית הכנסת. היהודים קיבלו את הצו אך הוסיפו לו את המשמעות היהודית ע"י הוספת האותיות כ.ת. בלבד. מקור ההשראה ממאמר חז"ל: "שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן" (פרקי אבות ד' 13). לאחר גלות העם מארצו, החל מהמאה ה-7 החלה נהירה של יהודים למרכזים דתיים בעולם: מזרח ארופה, בצפון ובאמריקה. במזרח: ארצות תימן, פרס, עירק וכורדיסטן- "יהדות בבל". במערב: הקהילה הספרדית הגדולה – ספרד, מרוקו, טוניס, אלג'יר ובארצות אירופה: גרמניה, הולנד, סקנדינביה, אנגליה, איטליה. לכל קהילה היו מוטיבים שהשתנו לפי הסביבה האתנית, התרבותית והדתית של הקהילה. היהודים השתדלו תמיד לחיות בשלום עם סביבתו אך שמר על התבדלותו ויחודו. לכן, לפי דבר בצלאל רות: "עם ישראל קלט לתוכו מוטיבים וסמלים מכל העמים שהיו בסביבתו אך הצליח להטמיע אותם ולהפוך אותם ל"יהודיים". ארון הקודש התחלף ללוחות הברית, וקובעים שהחוקה הדתית היא הערך העליון של העם היהודי בגולה. מעל הלוחות מוצב כתר התורה ולצידיו לרוב אגרטלי פרחים או עצי חיים מסוגננים.  

 המנורה:-  המנורה היתה אחד הכלים שעמדו במשכן. כיום משמשת המנורה כסמל המדינה, ומסמלת את הקשר לבית המקדש. המנורה -  משמשת כמוטיב הנפוץ ביותר בתרבות היהודית. המנורה מכונה גם"מנורת שבעת הקנים" או "מנורת המקדש". "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה    ממנה יהיו וששה קנים יוצאים מצידיה ושלושה קני מנורה מצדה השני...שלושה גביעים משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח..." (שמות כ"ה 31-33). המנורה מתוארת כ-"עץ –חיים" נושא אור, שורשיו באדמה ופארותיו כלפי השמים. גם בעבודת ציור הויטראג של המנורה הקפידה שרה לעקוב אחר כל הפרטים המדויקים של מבנה המנורה– שלוב בין כפתור, ניצן, פרח ופרי השקד, אך הוסיפה מדמיונה לחזות הכללית, והפכה אותה לגירסתה האישי. לפי חז"ל מסמלת המנורה את החכמה, את לימוד התורה, אור המנורה מסמל את השכינה.

 כד או צנצנת:- הם בין המוטיבים ששרה הרבתה להשתמש בהם הן בציורי הויטראג והן בציורי האריחים בתוך התיבה. הכד או הצנצנת נחשבו לכלי קודש ומצווה ושמשו לאחסון ולשמירה על תפזורות (קמח, עומר) וכן על מגילות. לכן צורתם היא מיכל בעל 2 ידיות.

 הקונכייה:-  הקונכייה, שהיא מוטיב אוניברסלי, מופיעה כחלק מ"חזית ההיכל" ולכן נוצר יחס של קדושה כלפיה. הקונכייה מופיעה גם בפסיפס בבית שאן, בית אלפא ועוד. הקונכיה כחצי עיגול עליון או תחתון, מחולק לפלחים המתרחבים כלפי מעלה או מטה, הוא מוטיב המופיע לא מעט גם בציוריה של שרה וכמובן מקבל אצלה גירסאות שונות וצבעוניות משתנה מציור לציור.  תערוכותיה של שרה קונפורטי ב-15 השנים האחרונות עסקו במוטיבים המשותפים ביהדות ובאיסלאם. גם תערוכתה בחסות אמנות לעם שהסתובבה בארץ בגלריות ומוזיאונים עסקו בנושאים אלו. עבודתה בבית הכנסת מהווה רק המשך טבעי לעבודתה, סיגנונה ודרך עבודתה. במרבית הממצאים בספרד ובצפון אפריקה שנמצאו בשרידי בתי הכנסת  בלטה השפעה מוסלמית ונוצרית.

 לוחות הברית:- מופיעים בעבודתה של שרה בגירסה של ספר פתוח ובמרכז הציור, מול ארון הקודש

 עץ החיים:- מקורו של  מושג עץ החיים הוא בסיפור גן העדן (בראשית, ב 9), אך משמעותו העממית היא; בריאות, מקור חיים, ריפוי, פוריות, והמשכיות החיים. עץ החיים מופיע כמוטיב בצורת עצים, פרות וצמחים        כמו עץ התמר, לוז-שקד, רימון, ברוש, פרח, אגרטל פרחים. שרה הרבתה להשתמש במוטיבים אלו לרוב, הן בעץ התמר, בלוז, ברימון ובאגרטל הפרחים המלווה את המסורת היהודית והחביב עליה במיוחד.

שרה קונפורטי השתמשה במוטיב זה בפתח הכניסה לתיבה, בעיקר בגלל אילוצי קומפוזיציה – ציור ששטחו 97 ס"מ על 20 ס"מ, קל מאד לבחור איטואיטיבית בסמל זה, שפתר לה את בעיית הקומפוזיציה. האגרטל כמקור מים, חיים וצמיחה מתפרש גם הוא כעץ חיים, מזרקת מים מתפרשת גם היא כעץ חיים, ומופיעה בציורי התיבה.

 משני צידי הארון בתיבה חיפתה שרה את הקיר באריחי קרמיקה וזכוכית מצויירים בזהב – לראשונה בעולם, כאשר בכל אחד מהאריחים מצויירים אחד מהסמלים המאופיינים לתרבות היהדות.

 "הרבה מאמץ, עבודה ונשמה השקעתי בפרוייקט זה, אך אני מרגישה כי הותרתי עוד צעד קטן בהסטוריה האנושית. ציירתי כמה מוטיבים בתיבה לפי ציורים שמצאתי מהמאה הרביעית (טווסים, תרנגול, מזרקת מים), שצויירו בבית כנסת בטוניס. בעוד ארבעת אלפים אולי אשמש השראה לאמן אחר, שיצייר בהשראת הציורים שלי...."

הינך מוזמן ליצור קשר, בכל הנוגע לייעוץ, תכנון, בירור, שאלה  או הזמנה. מובטח שירות אישי ואדיב. 

טל: 09-7710404,    נייד- 052-3676472

 ה"טרנד" של שרה קונפורטי
חזרה לקטגוריה

| עיצוב וביצוע יב שבטים מסביב לארון הקודש- קרית הישיבה בית אל   |   הנצחה בבית כנסת ניצנה - עץ החיים, ציור על זכוכית   |   עיצוב ארון הקודש בבית כנסת בסגנון תימן   |   עיצוב וביצוע 12 שבטים ושבעת המינים בית הכנסת סגנון מרוקו - ישמח ישראל בבית אל, ציור על זכוכית   |   שבעת המינים - ציור על זכוכית חלונות בית הכנסת אש קודש   |   ויטראז'ים וחלונות אומנותיים לבתי כנסת, למבנים ציבוריים ולבתים פרטיים   |   עיצוב היכל, ארון הקודש, ויטראז' חלון רוזטה, בית הכנסת ליהדות מרוקו   |   דלתות זכוכית מצויירות בנושא ירושלים - דלתות הפרדה מיוחדות בין אולמות התפילה- בית כנסת מורשת אבות נתניה   |   זכוכיות פיוזינג מצויירות בזהב שיצרתי ועיצבתי ל2 ארונות קודש חדשים לעיריית תל אביב ל2 בתי כנסת חדשים   |   עיצוב ארון קודש לבית הכנסת יהדות טוניס   |   עיצוב חלון רוזטה- ויטראז בסגנון מרוקאי   |   ויטראז'ים בתקרת בית הכנסת התוניסאי בעכו   |   עיצוב וביצוע י"ב שבטים בסגנון מרוקו, בית הכנסת של הבאבא סאלי בפלורידה   |   יב השבטים - ציור על זכוכית לבית כנסת בסגנון טוניס בבאר שבע   |   12 שבטים בסגנון תימן בבית כנסת חדש מורשת אבות בנתניה   |   12 שבטים, ציור על זכוכית דמוי ויטראז   |   עיצוב דלת כניסה לבית כנסת   |   עיצוב וביצוע בימת תפילה בסגנון תימן מורשת אבות   |   18 חלונות מצוירים בנושא ירושלים לבית הכנסת בהר חומה בירושלים   |   קיר אמנותי, לוחות תפילה אמנותיים   |   קיר אמנותי מיוחד לבית כנסת, יהוד   |   ויטראז 7 המינים בעזרת נשים בבית כנסת שערי ציון בסגנון תימן באליכין   |   אריחים מצוירים לבית הכנסת ליהדות תוניס   |   עיצוב תיבת חזן בסגנון מרוקאי   |   עיצוב וציור פרוכת ייחודית ל ארון הקודש של עיריית תל אביב   |   עיצוב ויטראז' - זכוכיות פיוזינג מצוירות בזהב ל ארון הקודש - עיריית תל - אביב   |   עיצוב ויטראז' קלאסי לחלון בית כנסת בסגנון מרוקו של הרב פינטו בניו יורק   |   יב שבטים- 12 ויטראז'ים שתכננתי לבית הכנסת בסגנון מרוקו   |   ויטראז ספר תורה בתקרת בית כנסת תימני בירושלים 20 מטר   |   א?נ??א ב??כ?ח? - עיצוב לוח תפילה בסגנון מרוקו לארון הקודש בבית הכנסת בפלורידה   |   הנצחה על שם הורי משפחה על תרומת ארון הקודש לבית הכנסת   |   7 המינים- ציור על זכוכית - בית הכנסת בסגנון תימן תפארת ישראל ברמת גן   |   דלת כניסה לבית הכנסת בסגנון תימן מורשת אבות   |   עיצוב וביצוע פרוכת בסגנון תימן   |   עיצוב וציור 12 שבטים על בדים שונים ויצירת דגלים בנושא שבטי ישראל   |   מטפחת תימנית לספר תורה שיצרתי ועיצבתי   |   עיצוב ויטראז' עגול בארון הקודש, ראשון לציון   |   עיצוב ובצוע תיבת חזן, במה בסגנון תוניס   |   פרוכת אמנותית, עבודת יד   |   12 השבטים בית הכנסת בקרני שומרון   |   עיצוב ויטראז'ים לעזרת נשים - בית הכנסת סגנון יהדות תימן   |   ויטראז'ים 7 המינים לעזרת נשים, מעקה, מחיצה לבית כנסת בסגנון מעורב   |   הכסא של אליהו, ריהוט מיוחד לבית הכנסת   |   לוחות ברכה, מודים, עבודת יד   |   ירושלים, מגדל דוד, עיצוב קיר אמנותי לבית כנסת   |   ויטראז'ים בעזרת נשים, בית הכנסת בסגנון הודו   |   שויתי ה לנגדי תמיד - עיצוב עבודת יד   |   ירושלים, קבר רחל, עיצוב וביצוע קיר אמנותי לבית כנסת   |   כתר תורה בסגנון מרוקו עבודת יד לארון קודש בפלורידה - עיצוב וביצוע   |   תיבת חזן, בימה- בית כנסת בסגנון ספרדי ומרוקאי   |   תכנון, עיצוב יצירת ארון קודש אמנותי לבית הכנסת, בסגנון תוניס   |   עיצוב חזית מבנה בית הכנסת מורשת אבות בנתניה   |   תכנון מעקה עזרת נשים, מחיצה בסגנון מרוקו   |   כיסוי עבודת יד לתיבת חזן   |   עיצוב ויטראז'ים בית הכנסת התוניסאי בעכו   |  

חזרה למעלה


הסטודיו של שרה קונפורטי:
נייד: +052-3676472
דוא"ל:ks7@inter.net.il
www.sarakonforty.com
חנות התצוגה עברה לכפר יונה,
בתיאום מראש בלבד

© כל הזכויות שמורות לשרה קונפורטי. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי תמונות מהאתר ללא קבלת הסכמתה